על לינוקס חלונות ומה שביניהם
על ידי: shaulliv
ההיסטוריה של לינוקס
הפיתוח של ליבת (Kernel) לינוקס התחיל בשנת 1991, על ידי לינוס טורבאלדס בהיותו סטודנט באוניברסיטת הלסינקי. ב 1992 שינה לינוס את רישיון התוכנה של ליבת לינוקס מ”תוכנה לא חופשית” לרישיון GPL מה שאפשר לינוקס להפוך לליבה של מערכת ההפעלה GNU.
עם השנים פותחו תוספות ותוכנות שהפכול את מערכת ההפעלה גנו/לינוקס למערכת הפעלה מודרנית. תוספות אלו כוללות את שולחן העבודה הגראפי KDE ו גנום (1996 ו 1997 בהתאמה) וכן שחרור הקוד של נטסקייפ שהוביל לפרוייקט מוזילה ובסופו של דבר לפירפוקס שהוא הדפדפן הפופולרי ללינוקס וכן חבילת יישומים משרדית בשם אופן אופיס.
בהווה לינוקס משמש במחשבים מכל סדרי הגודל, החל ממערכות משובצות ועד למחשבי על. כמו כן לינוס והמוסד לתוכנה חופשית (בראשות ריצ’רד סטולמן) ממשיכים לפתח את רכיבי מערכת ההפעלה גנו/לינוקס, כש ליבת לינוקס מפותחת על ידי לינוס ורכיבי גנו מפותחים על ידי המוסד לתוכנה חופשית. כמו כן מפותחים רכיבים על ידי צדדים שלישיים. מפיצי מערכת ההפעלה משלבים את הליבה רכיבי גנו וכן רכיבים מצד שלישי ותוכנות אחרות לכדי הפצת לינוקס. כזאת היא אובונטו, ההפצה הכי פופולרית של מערכת ההפעלה גנו/לינוקס, דביאן עליה אובונטו מבוססת וכן סוזה ואופן סוזה ואלו רק דוגמאות בודדות.
פילוסופיה וקהילה
הפילוסופיה
הפילוסופיה הבסיסית של ליבת לינוקס ורכיבי גנו סובבות סביב עקרונות התוכנה החופשית והקוד הפתוח.
עקרונות התוכנה החופשית מתבססים על 4 חירויות:
- חירות 0 – חופש להריץ את התוכנה, לכל מטרה שהיא.
- חירות 1 – החופש ללמוד את דרכי פעולת התוכנה ולהתאים אותה לצרכיו.
- חירות 2 – החופש להפיץ מחדש עותקים של התוכנה לאנשים אחרים כדי לסייע להם.
- חירות 3 – החופש לשפר את התוכנה ולשחרר את השיפורים לציבור כדי שכל הקהילה תרוויח מכך.
לצורך מימוש חירות 1 ו 3 יש צורך לגישה לקוד המקור של התוכנה, וקוד פתוח מאפשר את הגישה הזאת. תוכנה בקוד פתוח היא כל תוכנה שקוד המקור שלה נגיש ופתוח לכל מי שרוצה לצפות לערוך שינויים ולהפיץ מחדש את הקוד.
מבחינה מעשית שתי הפילוסופיות הללו מאפשרות לגנו/לינוקס להיות מערכת הפעלה בעלת עלויות פיתוח נמוכות מאוד, וכן בעלות מספר נמוך של באגים שני הדברים הללו אפשריים כיוון שיש מספר גדול של מפתחים (מספר הרבה יותר גדול ממה שחברה יחידה מסוגלת להפעיל) שמפתחים את קוד המקור וכן מתקנים באגים, אם כל מפתח עושה קצת בזמנו החופשי וביחד אלפים רבים של מפתחים מסוגלים לפתח תוכנה במעט מאוד זמן ובחלקיק מהעלות של פיתוח תוכנה מקבילה קניינית בידי חברה פרטית.
כאן ראוי לציין שיש אנשים שכותבים תוכנת קוד פתוח וחופשי כעבודה ולא כמתנדבים.
הקהילה
הרבה מכוחם של הפצות לינוקס הוא בקהילה שלהם, בין אם קהילת המפתחים ובין אם בקהילת המשתמשים. יש הפצות שמתבססות בעיקר על פיתוח של חברי הקהילה (לדוגמא הפצת דביאן), וכן יש הפצות לינוקס מסחריות שמתחזקות גרסאות קהילתיות שלהן (לדוגמא פדורה שהיא ההפצה הקהילתי של Red Hat או אופן סוזה שהיא ההפצה הקהילתית של סוזה לינוקס). כמו כן ברוב המדינות יש קבוצת משתמשי לינוקס רשמית וכן קבוצה מקומית רשמית לרוב ההפצות הגדולות, לכל ההפצות יש פורומים וצ’אטים (בדרך כלל חדרי צ’אט ב IRC) שבהם אפשר להשיג תמיכה. כמו כן לרוב ההפצות יש גם מערכת לרישום באגים שבהם כל משתמש יכול לרשום באגים שהוא מצא ולעקוב אחרי הטיפול בהם. כמו כן הפצת אובונטו מאפשרת הצגת רעיונות להפצות עתידיות דרך מערכת שנקראת Ubuntu Brainstorm.
ההבדלים בין לינוקס לחלונות
| חלונות | לינוקס | |
| פלח השוק של מחשבים פרטיים | 92% | 1.02% |
| פלח שוק של שרתים | 7.3% | 33.8% |
| פלח שוק של מחשבי על | 1% | 88.6% |
| ממשק משתמש גרפי | ממשק אחד עם אפשרויות התאמה בסיסיות, אפשר לבצע התאמה אישית מתקדמת או החלפה מוחלטת על ידי תוכנות צד שלישי (כמו WindowsBlinds ו LiteStep). | יש מספר רב של ממשקי משתמש גרפי עם אפשרויות התאמה אישית כמעט מוחלטות. הפופולריים ביניהם הם GNOME ו KDE. |
| קלות ההתקנה | ההתקנה של חלונות XP מחולקת לשני חלקים חלק טקסטואלי וחלק גראפי. החל מחלונות VISTA תהליך ההתקנה כולו הוא גראפי. | קלות ההתקנה תלויה בהפצה, רוב ההפצות מספקות מערכת התקנה גרפית קלה. אך יש אפשרות גם להתקין דרך התקנה טקסטואלית |
| דרייברים | חלונות מכיל דרייברים גנריים בסיסיים שמאפשרים עבודה בסיסית עם המערכת, בדרך כלל צריך להתקין דרייברים קנייניים מהחברה שמפיצה את החומרה (לדוגמא דרייברים לכרטיס מסך או מדפסת) | רוב הדרייברים בלינוקס משולבים בליבה כמודולים ונכתבים קקוד פתוח על ידי החברה שמיצרת את החומרה או חבר קהילת המשתמשים, אך יש מספר חברות שמוציאות דרייברים קנייניים שדורשים התקנה נפרדת (NVIDIA, ATI) |
| תוכנות מותקנות מראש | חלונות מגיע עם הרבה תוכנות מותקנות בסיסיות מראש כמו דפדפן אינטרנט תוכנת דוא”ל ועורך גרפי פשוט וכן קודקים לפורמטי מדיה פופולריים (לדוגמא MP3). | הפצות לינוקס כוללות הרבה תוכנות מסוגים שונים החל בדפדפני אינטרנט ותוכנות דוא”ל וכלה בנגני מדיה ותוכנות גרפיקה מתקדמות, וכן הרבה הפצות מאפשרות למשתמש לבחור אילו תוכנות הוא רוצה להתקין. יש לציין שבאופן חוקי הפצות לינוקס לא יכולות להתקין קודקים לפורמטי מדיה קנייניים (MP3 לדוגמא) אך הדבר לא מונע ממשתמשים להתקין קודקים אלו באופן עצמאי (בדרך כלל הם מסופקים כחבילת תוכנה אחת מוכנה להתקנה). |
| חווית משתמש | בחלונות חווית המשתמש היא עקבית ביותר עקב הנחיות של מיקרוסופט לעיצוב גרפי של ממשקי התוכנה. אך יש מקרים שחברות מחליטות לפעול לפי קווים מנחים אחרים. | חווית המשתמש בלנוקס תלויה בהפצה ובאיזו סביבת עבודה גרפית היא משתמשת, אך בסביבות העבודה הנפוצות ביותר KDE ו GNOME יש קווים מנחים לעיצוב ממשק ובדרך כלל מפתחים פועלים לפיהם. |
| נגישות למוגבלים | חלונות מספקת כלים לגישה לבעלי מוגבלויות (כמו מצב גרפי למוגבלי ראיה או תוכנת המרת טקסט לדיבור). | הפצות לינוקס מספקות כלים לגישה לבעלי מוגבלויות (כמו מצב גרפי למוגבלי ראיה או תוכנת המרת טקסט לדיבור). |
| יציבות כללית | כל גרסאות חלונות המודרניים מבוססים על ליבת NT הם יציבים מטבעם. יש מנגנונים להפסקת פעילות של תהליכים בעיתיים אך במקרה של קריסת המערכת הגראפית הדרך היחידה להחזיר את המערכת לפעולה הוא אתחול המחשב. במקרה של שגיאה בלתי הפיכה בליבת (KERNEL) המערכת מופיע מסך כחול המאפשר לאתחל את המערכת (Blue screen of death). | המערכת הגראפית בהפצות לינוקס היא בדרך כלל מאוד יציבה עם מנגנונים מרובים להפסקת פעולה של תהליכים בעייתיים. כמו כן במקרה של קריסה של המערכת הגראפית אפשר לעבור למערכת טקסטואלית שבה אפשר לתקן את הבעיה ולהחזיר את פעילות המערכת הגראפית ללא אתחול המחשב. בלינוקס שגיאת ליבה בלתי הפיכה גורמת להופעת מסך טקסטואלי (Kernal panic) שבו לינוקס מבצע רישום לקובץ של פרטי השגיאה ולאחריו הוא מחקה לאתחול המחשב או מאתחל אותו באופן אוטומטי. |
| השבתת המערכת | בחלונות אתחול המערכת נדרש אחרי כמעט כל עדכון של מערכת ההפעלה. | בלינוקס נדרש אתחול של מערכת ההפעלה רק אחרי שמתבצע עדכון של הליבה (KERNEL). |
| תמיכה | התמיכה לחלונות מתבצעת או דרך פורומים או דרך תמיכה טלפונית של מיקרוסופט או חברה צד שלישי. | התמיכה ללינוקס מתבצעת בעיקר בפורומים. יש אפשרות אצל חלק מהמפיצים לרנות תמיכה טלפונית אך בדרך כלל רק חברות גדולות קונות תמיכה זאת. |
| תיעוד | יש כמות גדולה של ספרים מאמרים ותיעוד אחר באינטרנט ובאופן מודפס. כמו כן חברות צד שלישי מספקות תיעוד נרחב לחלונות ואיך להשתמש במוצרים שלהם. | ללינוקס רוב התיעוד נמצא באינטרנט, בפורומים או בוויקיס של ההפצות. כמו כן יש גם תיעוד נרחב של פעולות שאפשר לבצע בטרמינל נמצא ב MAN PAGES. תיעוד של חברות צד שלישי ללינוקס כמעט ולא קיים. |
| אמולציה וממשקי תכנות יישומים אלטרנטיביים | בחלונות קיימים תוכנות לאמולציה של סביבת עבודה דמוית UNIX (מערכת ההפעלה ממנה לינוקס קיבלה השראה). לדוגמא SUA שהוא מוצר של מיקרוסופט לאמולציה של סביבת עבודה UNIX טקסטואלית, כמו כן יש גם את CYGWIN (המאפשר התקנה של שרת X בכדי לקבל סביבת עבודה גרפית). בנוסף יש הפצות לינוק שאפשר להריץ בתוך חלונות כתוכנה (לדוגמא Portable Ubuntu Remix). | בלינוקס אפשר לבצע אמולציה לחלונות בעזרת תוכנה בשם WINE, וכן יש גם נגזרות מסחריות של WINE(CrossOver, Cedega).הערה: Cedega תוכנן בשביל להפעיל משחקים של חלונות תחת לינוקס. |
| ווירטואליזציה | בחלונות קיימים הרבה מאוד כלים לביצוע ווירטואליזציה כשהפופולריים הם המוצרים של חברת VMware וכן VirtualBox. | גם בלינוקס קיימים הרבה מאוד תוכנות ווירטואליזציה והפופולריים הם VirtualBox ו QEMU.כמו כן קיימת גם תוכנה בשם DOSBox לווירטואליזציה של מערכת מבוססת דוס. |
| ניהול חבילות תוכנה ועידכוני מערכת | כיוון שהתוכנות שכתובות לחלונות לא תלויות על גרסא מסויימת של ליבת המערכת לכן אין צורך לתחזק מאגרים מרוכזים וגדולים המכילים את קבצי התוכנה לכל גרסאות מערכת ההפעלה ולכן כל מפתח תוכנה מפיץ אותה באופן עצמאי. התוכנות בחלונות מותקנות בעזרת Windows Installer, שזהו המנוע שמניע את ההתקנות וכן מבצע מעקב אחרי אילו תוכנות מותקנות ואיפה. כיוון שאין מיקום מרכזי להתקנת תוכנות המשתמש צריך למצוא את קובץ ההתקנה של התוכנה ולהתקין אותה, כמו כן אם תלויה לפעולתה בתוכנות אחרות המשץמש צריך להתקין אותם באופן עצמאי.עדכונים של חלונות מעדכנים את מערכת ההפעלה עצמה וכן תוכנות של מיקרוסופט כיוון ש Windows Installer לא מנהל עדכונים אז אין אפשרות לעדכן תוכנות אחרות. | בלינוקס לפעמים תוכנות תלויות בגרסא מסויימת של ליבת המערכת אז יש צורך במאגרים מרכזיים לתוכנות אלו בכדי לנהל את המרכיבים שבהם תלויים התוכנות, את הניהול הזה מבצעות ההפצות בעזרת מנהלי חבילות (כמו RPM ו APT) שלהם. למנהלי החבילות הללו יש ממשקים גרפיים (לדוגמא YaST ו Synaptic) שמאפשרים למשתמש לנהל לחפש ולהתקין תוכנות חדשות, יש גם אפשרות להתקין תוכנות על ידי הידור (בנייה) שלהם מקוד מקור.כיוון שניהול עדכונים מתבצע על ידי מנהלי החבילות אז כל פריט תוכנה שהותקן דרך מנהל החבילות מתעדכן באופן אוטומטי. |
| נוזקה | מערכת חלונות מאוד פגיעה לתוכנות נוזקה, מתגלים עשרות אלפי תוכנות נוזקה חדשות לחלונות כל שנה. פגיעות זאת היא בחלקה כיוון שמערכת חלונות מהווה מטרה גדולה יותר משאר מערכות ההפעלה (עקב שליטתה בשוק) אך גם כיוון שמערכת חלונות פחות מאובטחת מטבעה (לדוגמא, כל משתמש גם אם אין לו הרשאות מנהל יכול לבצע שינויים בתיקיות מערכת ההפעלה). | עד היום נתגלו כ 800 תוכנות נוזקה ללינוקס, מיעוט זה הוא בחלקו כיוון שפלח השוק של לינוקס קטן יחסית אבל גם בגלל שלינוקס מאובטחת מטבעה (לדוגמא, בשביל שמשתמש יוכל לבצע שינוי בקבצי מערכת ההפעלה הוא חייב לקבל הרשאות מנהל, בדרך כלל הדבר מתבצע על ידי הכנסת סיסמא ). |
| משחקים | רוב המשחקים שיוצאים למחשב האישי יוצאים לחלונות. | קיימים משחקים מז’אנרים שונים הפועלים על לינוקס. |
קישורים נוספים
| http://he.wikipedia.org/wiki/לינוקס | ערך וויקיפדיה על לינוקס |
| http://www.osal |